עד שנות השמונים אירוח אירוע ספורט בין לאומי היה בעיקר עניין של כבוד למדינה המארחת, היום עם רווחים של מיליארדים לקופה הציבורית המדינות מתחרות בינהן על אירוח המשחקים.
בשבועות האחרונים הופיעו פרסומים רבים בעיתונות בנושא הפוטנציאל הכלכלי של אירועי ספורט בין לאומיים למדינה המארחת. זה התחיל בכתבה קצרה ב NRG המשיך לדה-מארקר הפופולרי ואפילו קיבל מושב יחודי לנושא זה בועידת גלובס לעסקים (ועידת העסקים היוקרתית בישראל) מושב שהתמקד בפוטנציאל הנובע מאליפות אירופה בכדורגל 2012.
עד שנות השמונים אירוח אירועי ספורט המוניים ובין לאומיים היה בעיקר עניין של כבוד למדינה המארחת, הזדמנות להראות לעולם הישגים ספורטיביים, טכנולוגיים ותשתיתיים וגרר אחריו עלויות כספיות עצומות. נקודת המפנה היתה באולימפיאדת לוס אנגלס 1984 (ארצות הברית הקפיטליסטית- אלה מה…) הנחשבת לאולימפיאדה הראשונה שהייתה באופן מובהק רווחית למדינה המארחת.
זה המקום להבדיל בין אירועי הפרימיום (שהם שניים בלבד) המשחקים האולימפיים (אולימפיאדה) והמונדיאל (אליפות העולם בכדורגל), אירועי דרג שני כגון אולימפיאדת החורף, אליפות אירופה בכדורגל, המשחקים הפאן אמריקיים וכו', וכן אירועים דרג שלישי, אבל עדין בין לאומיים, בהם נכללת גם המכביה שלנו עם אלפי ספורטאים משתתפים – בהחלט מספר מכובד רק שהמוניטין עקב אסון הגשר זקוק לשיקום.
ההערכות המקובלות בענף מדברות על רווח נקי לתמ"ג של כ 2 מיליארד דולר לאירועי דרג שני וכמה מאות מליוני דולר לאירועי דרג שלישי. הגידול בתמ"ג עקב אירוח אירועי הפרימיום (אולימפיאדה ואליפות העולם בכדורגל) שונה מאד ממדינה למדינה ותלויה בגורמים רבים. אולם לא רק ברווח כספי עסקנן, אולימפיאדת ברצלונה לדוגמא סיימה מבחינה כלכלית באיזון פיננסי אולם התנופה השיווקית, התיירותית ותשתיתית לעיר הפכה אותה מעיר ים תיכונית בינונית לאחד מיעד התיירות המועדפים בעולם עוד שנים רבות לאחר סיום המשחקים.
מדינות שונות רואות באופנים שונים את הרווח מאירוח המשחקים, אם זאת מקובלים שני מודלים עקריים, המיושמים בתמהילים שונים על פי רמת הפיתוח במדינה. האחד מתמקד בפיתוח התשתית (שידרוג נמלי תעופה, מלונות, כבישים וכו) ההנחה המרכזית על פי מודל זה היא כי כל מדינה רוצה לראות את תושביה ממשיכים להנות מהתשתיות שנבנו לקראת המשחקים עוד שנים רבות ולא יהפכו "לפילים לבנים". המודל השני מתמקד מהרווח התיירותי (מתן שירותים).
ניתן לראות הבדלי גישה אלו באופן שבו ניגשו לאירוח אירוע ספורט גדול שוויץ (המארחת את אליפות אירופה בכדורגל בשנה הבאה 2008) ואוקראינה (שתארח את אותה אליפות בשנת 2012). שוויץ הכריזה כי לא תקיים אף פרויקט תשתיתי גדול לקראת אירוח המשחקים. יתרה מזו- בשחצנות ארופאית שבעה ואופיינית הכריזה כי כל סידורי הביטחון באיצטדיונים מספקים ולא יהיה בהם כל שדרוג לאור אירוח המשחקים. אוקראינה לעומת זאת הכריזה על פרויקט עצום בן 25 מיליארד דולר!!! לשידרוג שדות תעופה, מלונות, כבישים ואיצטדיונים שחלקו ימומן על ידי הבנק הארופאי לפיתוח.
תחרות בין לאומית, כסף גדול (גדול מאד) נהלי בחירה מעורפלים, זה החומר ממנו עשויות פרשיות השחיתות הגדולות של הועד האולימפי הבין לאומי והיו הרבה כאלו (להלן פרסום בהחלט חריג שאולי לא כולו נכון אך מרמז על מגמות) דבר שהביא את למנויו של "מר נקיון" לנשיאות הועד האולימפי על מנת להחזיר את הכבוד למשחקים- אבל זה כבר עניין לפוסט אחר.