תחרות בין לאומית בשוק המזון הישראלי האם זה טוב או רע למשק?
כנס יצרני המזון שהתקיים בשבוע שעבר הפך להיות במה לביקורת קשה על מדיניות הממשלה בנושא יצור המזון והעמיד זה מול
כנס יצרני המזון שהתקיים בשבוע שעבר הפך להיות במה לביקורת קשה על מדיניות הממשלה בנושא יצור המזון והעמיד זה מול
הפעילות במסגרת ההסכם תכלול שיתוף של בכירים מהבנק העולמי ונציגי מדינות מתפתחות בניסיון הישראלי הנרחב בתחום המים הבאת משלחות זרות
בשורה התחתונה, ביחס לשאר מדינות OECD אנו משקיעים יחסית הרבה בחינוך (השקעה לנפש) וזאת כנראה מכיוון שהאוכלוסייה בישראל יחסית צעירה, מהצד
ישראל נהנית ממספר נקודות חוזק מרכזיות וביניהן: התעשייה נשלטת על ידי מוצרי היי-טק, כוח עבודה מיומן מאוד, תמיכה פוליטית וכלכלית
ברבעון הראשון של השנה הסתכם הגירעון בחשבון הסחורות ב- 0.7 מיליארד דולר (כולל אוניות, מטוסים ויהלומים, על בסיס נתונים מקוריים).
מרביתנו חיים בחוב, מרביתנו ממשכנים את המחר על מנת לממן צריכה היום. גם צרכנים פרטיים וגם מדינות ענק. אפשר והגיוני
פריון העבודה בישראל נמוך מהרמה הממוצעת במשקים המפותחים. מעבר לכך, הפיגור בפריון לעובד בישראל בהשוואה לארה"ב גדל בכ-10 נקודות אחוז
המדען הראשי של משרד הכלכלה יוצא לסיור ארוך במזרח הרחוק לטאיוואן ולסין על מנת לחתום על הסכם לשת"פ במו"פ' כמו כן
היחסים האסטרטגיים של ישראל עם ארה"ב נוצקו לאורך זמן מאז הקמת המדינה והפכו ליחסים קרובים והדוקים לא רק ברמה המדינית-פוליטית,
יחסי ישראל ואמריקה הלטינית ידעו עליות ומורדות בשבעים השנה האחרונות. בסוף שנות ה-40', כאשר נלחמנו על זכותנו להקמת מדינת ישראל,